עם הגירתו של אדם מישראל חל עליו מס יציאה שמטיל מס על כלל הנכסים בבעלותו באותו יום (יום ניתוק התושבות). יל פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה  מי שעושה הגירה או רילוקיישן מישראל (ירידה מהארץ) באופן שגורם לניתוק תושבות לצרכי מס מישראל יהיה חייב במס רווחי הון בגין נכסים שנרכשו עד למועד ניתוק התושבות מישראל.

סעיף 100א לפקודה  מעמיד בפני הנישום שתי חלופות שהוא צריך לבחור אחת מהן:

 חלופה א – לבחור לשלם את המס יציאה (מס ההגירה) באופן מיידי לפי שווי השוק (שווי הוגן) של הנכסים ביום ניתוק התושבות.

לצורך זה מומלץ מאד לחשב את המס יציאה בהתבסס על הערכת שווי של הנכסים, במקרה שהמדובר בנכסים שלא נסחרים בבורסה (אז שווי הבורסה קובע – למעט במקרים מיוחדים).

חלופה ב -להימנע מתשלום המס יציאה עם ניתוק תושבות ולשלם את המס יציאה (מס הגירה) בעת מכירת הנכס בפועל לצד ג.

על כן, בכדי להימנע מהמשך דיווחים בישראל על מכירת נכסים לאחר ההגירה ובכדי להימנע מהמשך תשלום מס בישראל על עליית ערך עתידית ניתן לבחור בתשלום מס רווחי הון עם ניתוק התושבות- וכאן חשוב מאד לקבל הערכת שווי לנכס בכדי לדווח ולחשב את המס שחל לפי שווק השוק של הנכס (אלא אם מדובר בנכס שערכו ברור- כגון מניות רגילות נסחרות בבורסה).

יצויין כי מס יציאה על כלל הנכסים של האדם ולא רק מניות נסחרות.

גם חברה אשר נחשבת כמי שהעבירה את מקום הניהול ושליטה על עסקיה ובשל כך מספיקה להיות תושבת ישראל נחשבת כמי שמכרה את כלל הנכסים שלה, לרבות הפעילות, ביום השינוי.

מומלץ לעיין באתר של חברת רילוטקס לגבי סוגיית ניתוק התושבות וסוגיית המס יציאה – הכולל חומר רב, מקצועי ומקיף.